זיהום קרומי היילוד ומי השפיר (כוריאומניוניטיס) קליני מאופיין על ידי חום אימהי (38 מעלות צלזיוס ומעלה) ומלווה בלפחות שני סימנים קליניים: (1) קצב לב אימהי של יותר מ-100 פעימות לדקה, (2) קצב לב עוברי של יותר מ-160 פעימות לדקה, (3) ריכוז תאי דם לבנים בדם אימהי של יותר מ-15,000 תאים במ"מ2, (4) הפרשה לדנית מוגלתית, (5) רגישות במישוש מעל הרחם.
עוד בעניין דומה
מעט מידע קיים על הניהול הנכון של נשים עם חום מבודד בזמן הלידה, בהיעדר שאר הסימנים הקליניים של כוריאומניוניטיס. מטרת מחקר זה היתה להשוות תוצאי אם ויילוד ותוצאים מיקרוביולוגיים בין נשים עם חום מבודד בלידה לבין נשים עם כוריאואמניוניטיס קלינית.
במחקר רטרוספקטיבי שבוצע על פני 10 שנים נכללו כלל הנשים במוסד רפואי יחיד שילדו ולד בודד בגיל הריון של לפחות 34 שבועות ולהן חום גוף של 38 מעלות צלזיוס לפחות עם או ללא סימנים נוספים של זיהום.
על פי משטר הטיפול של המוסד, נשים עם חום בלבד במהלך הלידה קיבלו טיפול עם אמפיצילין תוך ורידי בעוד נשים עם כוריאואמניוניטיס קליני קיבלו משלב של אמפיצילין וגנטהמיצין.
התוצא העיקרי שנבדק כלל זיהום של רירית הרחם סביב הלידה, בהשוואה בין נשים עם חום מבודד בלידה (שטופלו עם אמפיצילין בלבד) לבין נשים עם כוריאואמניוניטיס קליני (שטופלו עם משלב של אמפיצילין וגנטהמיצין). תוצאי אם שניוניים כללו: (1) תוצאים קליניים כגון ניתוח קיסרי, זיהום בפצע ניתוחי, דמם בתר-לידתי ומשך אשפוז לאחר הלידה ו-(2) תוצאות של מבדקים מיקרוביולוגיים כגון תרבית חיובית מקרומי שק השפיר או מהדם.
תוצאי היילוד השניוניים כללואלח דם מוקדם, אשפוז יילוד במחלקה לטיפול נמרץ יילודים ומשך האשפוז. יש לציין כי החוקרים יצרו שני מודלים לרגרסיה לוגיסטית רב-משתנית.
מודל שמטרתו היתה לנבא התפתחות זיהום של רירית הרחם סביב הלידה תוקנן עבור גיל הריון מעל 41 שבועות, סוכרת הריונית, השמנת יתר, מצב GBS (Group B Streptococcus) חיובי, פקיעת קרומים לפחות 18 שעות טרם הלידה, הכתמה מקוניאלית, תוצאה חיובית של תרבית מקרומי שק השפיר, ניתוח קיסרי ומתן אנטיביוטיקה מניעתית לאחר הלידה.
מודל שמטרתו היתה לנבא היארעות של אלח דם מוקדם של היילוד תוקנן עבור גיל הריון בין 34-37 שבועות, מצב GBS חיובי, פקיעת קרומים לפחות 18 שעות טרם הלידה ותוצאות חיובית של תרבית מקרומי שק השפיר.
במחקר נכללו 458 נשים שעמדו בכללי ההכללה. תוצאות המחקר הדגימו כי בהשוואה לנשים עם כוריאומניוניטיס קליני (n=231), נשים עם חום מבודד בזמן הלידה (n=277) הדגימו שיעורים גבוהים יותר של זיהום של רירית הרחם סביב הלידה (3.9% לעומת 8.8%; p=0.03), אלח דם מוקדם של היילוד (0.4% לעומת 4.4%; p=0.005), תוצאות חיוביות של תרביות מקרומי שק השפיר (46.3% לעומת 63.9%; p<0.001) וזיהום עם E. Coli עמיד לאמפיצילין (35.5% לעומת 48.9%; p=0.033).
שיעור תרביות חיוביות ל-GBS מקרומי שק השפיר נמצא זהה בין קבוצות המחקר. בתת-ניתוח של נשים עם מצב GBS שלילי או לא ידוע נמצא כי עבור נשים עם חום מבודד סביב הלידה היו שיעורים גבוהים יותר של זיהומים של רירית הרחם סביב הלידה (8.7% לעומת 3.3%; p=0.041) ואלח דם מוקדם של היילוד (4.1% לעומת 0%; p<0.001) בהשוואה לנשים עם חשד לכוריאואמניוניטיס.
בשני מודלים של ניתוח רב-משתני נמצא כי עבור נשים עם חום מבודד בזמן הלידה אשר טופלו עם אמפיצילין, בהשוואה לנשים עם כוריאואמניוניטיס קליני שטופלו עם אמפיצילין וגנטהמיצין, יחס הסיכויים לטיפול עבור דלקת של רירית הרחם עמד על 2.65 (רווח בר-סמך של 95%, 1.06-6.62; p=0.036) ועבור אלח-דם מוקדם של היילוד עמד על 8.33 (רווח בר-סמך של 95%, 1.04-60.60; p=0.045).
מסקנת החוקרים היתה כי נשים עם חום מבודד בזמן הלידה ללא סימנים נוספים נמצאות בסיכון מוגבר לסיבוכי אם ויילוד. שימוש באמפיצילין בלבד לטיפול בחום מבודד בזמן הלידה עלול לעודד צמיחה של E. Coli עמיד לאמפיצילין בקרומי היילוד ובעקבות כך לזיהום של רירית הרחם ואלח דם מוקדם של היילוד. על כן, ראוי לשקול טיפול עם אנטיביוטיקה רחבת טווח עבור חום אימהי מבודד בזמן הלידה.
מקור: