תפר דחיסת רחם (Uterine compression suture) מהווה טכניקה כירורגית שמרנית יעילה, במקרים של דימום בתר-לידתי על רקע אטוניה של הרחם. במסגרת מחקר אשר ממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת BMC Pregnancy and Childbirth ביקשו החוקרים להעריך תוצאי וסתות, פוריות ותוצאים פסיכולוגיים במקרים של ביצוע תפר דחיסה של הרחם.
עוד בעניין דומה
מחקר זה בוצע במתכונת פרוספקטיבית (2009-2022) ונערך במרכז מיילדותי שלישוני (600 לידות/שנה) בהונג קונג. החוקרים ביצעו מעקב של שנתיים אחר נשים עם דימום בתר-לידתי על רקע אטוניה של הרחם, אשר טופלו עם תפר דחיסת רחם.
בכל ביקור במהלך המעקב, בוצעה הערכה של דפוסי וסת. ההשפעה הפסיכולוגית של הפרוצדורה הוערכה בעזרת שאלון מתוקף. שאלונים טלפוניים ורישומים ממוחשבים שימשו לזיהוי הריונות שהתרחשו לאחר ביצוע הפרוצדורה. קבוצת הביקורת כללה נבדקות עם דימום בתר-לידתי (על רקע אטוניה של הרחם) אשר טופלו באופן תרופתי.
תוצאות המחקר הדגימו כי, בקרב 87.9% (N=80) מהנבדקות, נרשמה חזרת ווסת תוך שישה חודשים מיום הלידה. 95.6% מהנשים דיווחו על מחזורים חודשיים קבועים. רוב הנשים דיווחו על עקביות בזרם הווסתי (75%), בימי הווסת (85.3%) והעדר שינוי בסטטוס דיסמנוריה (88.2%) - כל אלה בהשוואה למצב הבסיס (לפני הלידה).
מתוך שמונה נשים (11.8%) אשר דיווח על היפומנוריאה לאחר ביצוע הפרוצדורה, שתיים אובחנו עם סינדרום אשרמן. ב-23 הריונות שנרשמו לאחר הפרוצדורה (16 לידות חי), לא נמצא הבדל משמעותי בתוצאים מלבד עודף הידבקויות מעי/אומנטום (37.5% לעומת 8.8%, P=0.007), הישנות של דימום (68.8% לעומת 7.5%, P<0.001) וצורך בתפר דחיסת רחם חוזר (12.5% לעומת 0%, P=0.024).
בקרב הנשים אשר טופלו עם תפר דחיסת רחם, חצי מהזוגות העידו כי אינם מעוניינים בהריונות נוספים. 38.25% מהנשים הללו דיווחו על זיכרונות לא נעימים מהפרוצדורה ו-22.1% על השפעה שלילית אשר תלווה אותם בכל החיים ובייחוד על טוקופוביה.
מתוצאות מחקר זה עולה כי בקרב נשים עם דימום בתר-לידתי על רקע אטוניה אשר טופלו עם תפר דחיסת רחם, היו תוצאי וסת והריון דומים לאלה אשר טופלו באופן תרופתי. עם זאת, בנשים אלה נמצא סיכון גבוה יותר להידבקויות בלידות עתידיות, להישנות של שטפי דם ובצורך בתפר דחיסה בהריונות הבאים.