על אף נדירותם של מקרים אלה, אנפילקסיס בזמן הריון מסכן את האם והילוד. מטרת המחקר היתה לזהות גורמים מרכזיים באבחנה וטיפול במצב זה על מנת לעגן אסטרטגיות מניעתיות ולהפחית את הסיכון למוות הקשור לאנפילקסיס בזמן הריון.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו מאמרים הקשורים לאנפילקסיס בזמן הריון, סיננו את הרלוונטיים, שלפו נתונים, והעריכו את הסיכון להטיה באופן בלתי תלוי.
במחקר נכללו 12 מאמרים. תדירות אנפילקסיס בזמן הריון הוערכה כ-1.5-3.8 ל-100,000 הריונות. על פי החוקרים רק מחקר אחד כלל נתוני תמותה מאנפילקסיס אצל נשים בהריון; שיעור התמותה כתוצאה מאנפילקסיס אצל האם הוערך כ-0.05/100,000 לידות חי.
כמו כן, 49%-74% ממקרי האנפילקסיס תוארו במהלך ניתוח קיסרי. אנטיביוטיקות מסוג בטא-לקטאם (58%), לטקס (25%) וחומרים מרדימים (17%) היו הסיבות העיקריות לאנפילקסיס. בנוסף, 72% מהמחקרים הציעו את אותו טיפול לאירוע קליני של אנפילקסיס בזמן הריון כמו הטיפול לנשים שאינן בהריון, ובתוך כך את השימוש באפינפרין.
החוקרים סיכמו כי מעט מחקרים נערכו בנוגע לאנפילקסיס בהריון עד כה. מרבית המחקרים התבצעו על ידי מומחים שאינם מומחים בתחום האלרגיה. החוקרים טוענים כי שיתוף פעולה בין מומחים מתחומים שונים הקשורים לטיפול בנשים בהריון יכול לסייע בעיגון של אסטרטגיות מניעתיות והפחתת תמותה הניתנת למניעה.
מקור: