בשל השוני בחומרות המחלות השונות והאגרסיביות של הגידולים השונים, גרורות כבדיות של סרטן קולורקטאלי אינן מזוהות כמחלה אחת יחידה. חשוב לבצע בדיקות סקר בתתי אוכלוסיות מסוימות לפי הסיכון הפרוגונוסטי הקיים. לכן, מחקר זה בחן את הערך הפרוגנוסטי של פלואידיות ה-DNA, פרקציית הסטרומה (stroma fraction) וסיווג לפי מאפייני גרעין (nucleotyping) בגרורות כבדיות נתיחות במטופלים עם סרטן קולורקטאלי עם גרורות כבדיות.
עוד בעניין דומה
במסגרת המחקר נכללו 139 מטופלים עם סרטן קולורקטאלי וגרורות כבדיות נתיחות אשר עברו כריתת כבד מרפאה בין 2006 ו-2018 במרכז הסרטן Sun Yat-sen. פלואידיות ה-DNA, פרקציית הסטרומה וסיווג לפי מאפייני גרעין בתאי הגידול הוערכו באמצעות מערכות דימות אוטומטיות דיגיטליות. לאחר מכן, חושבו שיעורי ההישרדות ללא הישנות מחלה וההישרדות הכללית באמצעות שיטת קפלן מאייר ורגרסיית קוקס.
תוצאות המחקר הדגימו כי בניתוח הרב משתני, פלואידיות ה-DNA זוהתה כגורם פרוגנוסטי בלתי תלוי עבור ההישרדות ללא הישנות מחלה (יחס סיכונים – 2.082; רב"ס 95% - 1.053-4.115; p=0.035) . מנגד, לא נמצאה מובהקות סטטיסטית של פרקציית הסטרומה והסיווג לפי מאפייני גרעין כגורמים פרוגנוסטיים.
עוד נמצא הבדל מובהק סטטיסטית בהישרדות למשך 3 שנים ללא הישנות מחלה בפרמטר חדש המשלב פלואידיות של DNA וציון נטל הגידול (tumor burden score) בקרב קבוצות הסיכון הנמוך, הבינוני והגבוה (72.5%, 63.2% ו-37.3%; p=0.007).
כמו כן, נמצא כי הקבוצה בסיכון הגבוה אשר קיבלה טיפול כימותרפי אדג'ובנטי הייתה בעלת שיעור הישרדות ללא הישנות מחלה למשך 3 שנים טוב יותר משאר הקבוצות שלא טופלו עם כימותרפיה(46.7% בהשוואה ל-24.7%; p=0.034).
מחקר זה אשר פורסם בעיתון ה-Cancer Cell International מדגים כי פלואידיות של DNA נמצאה כגורם פרוגנוסטי בלתי תלוי עבור מטופלים עם סרטן קולורקטאלי עם גרורות כבדיות נתיחות לאחר ניתוח. כמו כן, נמצא כי השילוב בין פלואידיות ה-DNA וציון נטל הגידול יכולים לסייע בריבוד מטופלים לקבוצת סיכון שונות לפי הסיכון להישנות מחלה, ובכך לכוון את אסטרטגיית הטיפול לאחר הניתוח.
מקור:
Peng J. et al. Cancer Cell International (2021). https://doi.org/10.1186/s12935-021-02250-x