תגובה מוגזמת לגירוי קולי בלתי צפוי ולא נעים בתקופת הינקות והילדות המוקדמות היא סמן מוקדם לסיכון להפרעות חרדה. יחד עם זאת, המחקר הרפואי טרם איתר את האזורים במוח אשר קשורים לתגובה הנאונטלית לגירוי מפריע בסמוך ללידה והקשר להפרעות חרדה.
עוד בעניין דומה
החוקרים השתמשו בשיקוף MRI פונקציונלי (fMRI) על מנת לשרטט את התגובה הנאונטלית לגירוי בלתי נעים והקשר שלו לחרדה בעלת מרכיב אימהי (maternal trait anxiety). החוקרים השתמשו ב-fMRI על מנת למדוד פעילות מוחית הנגרמת בעקבות גירויי קולי בלתי נעים אצל 45 יילודים ישנים.
תוצאות המחקר הראו כי היילודים הדגימו תגובה עצבית עוצמתית ומפושטת לגירוי בלתי נעים אשר היתה דומה לתגובות שנמצאו אצל מבוגרים בעבר. הימצאות גבוהה יותר של חרדה בעלת מרכיב אימהי נמצאה אצל יילודים שהיו עם תגובה מוגברת באזורים נרחבים יותר של המוח, ביניהם האינסולה הקדמית, הקורטקס הפרה-פרונטאלי באזור הונטרולאטרלי ובמקומות רבים בסינגולייט קורטקס הקדמי. אזורים אלה חופפים לאזורים אשר נקשרו בעבר להפרעות חרדה אצל מבוגרים.
מסקנת החוקרים היתה כי המבנים העצביים הרגישים לגירוי בלתי נעים תפקדו באופן מוגבר אצל היילודים במחקר. על פי החוקרים, תגובתיות מופרזת של כמה מהמרכיבים המעגליים בלידה יכולה להוות סמן לסיכון לחרדה ולהפרעות פסיכיאטריות אחרות.
מקור: