פציעות לא מכוונות הן סיבת מוות מובילה בפעוטות. גורמי סיכון לפציעות מסוג זה הן הורות יחידנית, מעמד סוציואקונומי נמוך ודיכאון לאחר לידה.
עוד בעניין דומה
במחקר שפורסם בכתב העת Maternal and Child Health Journal ביקשו החוקרים לבחון האם סטטוס העבודה של האם גם הוא גורם סיכון לפציעה לא מכוונת בתינוקות.
המחקר בוצע ביפן. נעשה שימוש בשאלון מקורי ואוכלוסיית המחקר היתה אמהות שלקחו חלק בתכנית בדיקה בריאותית בעיר אייכי פרפקטור ביפן. התוצא העיקרי היה כל חוויה של פגיעה לא מכוונת. תוצאים משניים היו "נפילות" וחוויות של "כמעט טביעה".
בוצעה אנליזה רבת משתנים כולל רגרסיה לוגיסטית רבת משתנים, עם תיקון למשתנים. כמו כן בוצעה התאמה מתוקנת לנטיות על מנת לאזן משתנים בין קבוצות אשר הועסקו בשכר לבין כאלה שהועסקו ללא שכר.
מתוך 6,456 תגובות מהימנות (שיעור תגובה של 67%), נמצא ש-9.8% מהתינוקות חוו פציעה לא מכוונת. לאחר התאמה לתעסוקת אם מתוקנת לנטיות (מבוססת על 26 משתנים) נמצא כי תינוקות לאמהות אשר עסקו בתעסוקה בתשלום היו בסיכון של פי 1.34 (רווח-בר-סמך של 95%, 1.04-1.74) לחוות פציעות, כולל סיכון גדול פי 1.60 לחוות נפילה (רווח-בר-סמך של 95%, 1.14-2.24).
חוויות של "כמעט טביעה" לא היו באסוציאציה עם תעסוקה אימהית. כמו כן נמצא שסטטוס תעסוקה אבהי היה באסוציאציה חיובית עם הסיכון לנפילות.
האנליזה הלוגיסטית רבת המשתנים וגם אנליזת ציון מתוקן לנטיות הראו שתעסוקת אם בתשלום היא באסוציאציה לפציעות לא מכוונת בתינוקות ביפן. לכן הסיקו החוקרים שעל מנת למנוע פציעות, יש לשקול תמיכה מקיפה למשפחות עובדות.
מקור: