במאמר שפורסם בעיתון Maternal and Child Health Journal בדקו החוקרים את העדפות הפריון באמהות לילדים בני חמש (בגיל הפוריות) בהקשר לשני מאפיינים של ביטחון תזונתי: תפיסה של רעב ביתי ועיכוב בגדילת הילדים (גובה ביחס לגיל, z<= -2.0).
עוד בעניין דומה
במחקר נעשה שימוש במידע דמוגרפי מטנזניה שנאסף באמצעות סקרים בשנת 2016 ונעשתה אנליזה באמצעות מודל logit עם סטיות תקן מתוקננות (על פי צבר). זאת על מנת לקבוע את האסוציאציה בין מימדים שונים של היעדר ביטחון תזונתי לבין העדפות פריון אינדיבידואליות.
תוצאות המחקר הדגימו שנשים שחוו רעב במשק הבית העדיפו שלא להביא ילדים נוספים (19% פחות) לעומת נשים שלא חוו רעב במשק הבית (יחס סיכויים מתוקנן של 0.81, p=0.02), זאת בתקנון להשכלה, מקום מגורים, גיל הנישואים, מספר הילדים החיים והחודש בו נערך הסקר.
בתקנון למשתנים הנ"ל בתוספת של ילד בן 5 או פחות המעוכב בגדילתו, הסיכויים שהאישה תרצה להביא ילדים נוספים קטנו בעוד 13%, זאת בהשוואה לנשים ללא ילד מעוכב גדילה (יחס סיכויים מתוקנן של 0.87, p=0.0.6).
מחקר זה תואם לספרות קודמת בנושא שעל פיה נשים מעדיפות לדחות או להתחמק מהריון בתקופות של חוסר ביטחון תזונתי. נראה כי יש אסוציאציה בין חווית היעדר הביטחון התזונתי/ היעדר ביטחון תזונתי בפועל ושאיפות ילודה. נדרש מחקר נוסף לביסוס המנגנון על פיו היעדר ביטחון תזונתי משפיע על העדפות פריון.
העדפות פריון של נשים הם נושא רגיש ומולטי פקטוריאלי. ביסוס הקשר בין שני אומדנים להיעדר ביטחון תזונתי והעדפות פריון הוא קריטי בהבנת מערכת היחסים הדינמית שבין זמינות משאבים, שגשוג הילדים במשפחה והעדפות הפריון של האם.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה