המחקר הוא מחקר עוקבה היסטורי מבוסס אוכלוסיה על נשים בנות 15 ומעלה שחוו לידות חיות ושקטות במחוז אונטריו שבקנדה, בין אפריל 2012 לדצמבר 2017. במחקר נמדדה החשיפה לקנאביס על פי דיווח עצמי במהלך ביקורי שגרה בהריון.
עוד בעניין דומה
התוצא העיקרי שנמדד היה לידה מוקדמת לפני שבוע 37, בחלוקה ללידה מוקדמת סמוך למועד (שבוע 34 עד שבוע 36+6), שבוע 32 עד 33+6, שבוע 28 עד שבוע 31+7 ולידה מאד מוקדמת (לפני שבוע 28). עשרה תוצאים משניים שנמדדו כללו גודל קטן לגיל הריון, היפרדות שליה, אשפוז ביחידה לטיפול נמרץ יילודים ומדד אפגר 5 דקות לאחר הלידה.
החוקרים השתמשו בשיטות התאמה ומודלי רגרסיה בשביל להעריך את הבדל הסיכונים ואת הסיכון היחסי של התוצאים הקשורים לחשיפה לקנביס ועל מנת לשלוט בערפלנים.
אוכלוסיית המחקר כללה 661,617 נשים, גיל ההריון הממוצע עמד על 39.3 שבועות ו-51% מהיילודים היו בנים. אמהות היו בנות 30.4 שנים בממוצע ו-9,427 (1.4%) דיווחו שהשתמשו בקנאביס במהלך ההריון.
נראה שוני בין המאפיינים המיילדותיים והדמוגרפיים של נשים השתמשו בקנאביס בהשוואה לנשים שלא השתמשו בסם זה. החוקרים ביצעו התאמה בין המטופלות בשביל לטפל בחסר איזון זה ועל ידי כך ייצרו עוקבה של 5,639 משתמשות ו-92,873 נשים שלא השתמשו בסם זה.
שיעור הלידות לפני שבוע 37 עמד על 6.1% בקרב נשים שלא התמשו בקנאביס לעומת 12.0% בנשים שדיווחו על שימוש בעוקבה הלא מתוקננת (הבדל הסיכונים 5.88%, רווח בר-סמך 95%: 5.22-6.54). בעוקבה המתוקננת שימוש בקנאביס היה קשור בהבדל סיכונים של 2.98% (רווח בר-סמך 95%: 2.63-3.35) וסיכון יחסי של 1.41 (רווח בר-סמך 95%: 1.36-1.47) ללידה מוקדמת.
בהשוואה לחוסר שימוש, השימוש בקנאביס היה קשור באופן משמעותי ליילודים הקטנים לגיל ההריון (6.1% לעומת 4.0% מהיילודים מתחת לאחוזון שלוש, יחס הסיכון 1.53 [רווח בר-סמך 95%: 1.45-1.61]), היפרדות שלייה (1.6% לעומת 0.9, יחס הסיכון 1.72 [רווח בר-סמך 95%: 1.54-1.92]), מעבר ליחידה לטיפול נמרץ יילודים (19.3% לעומת 13.8%, יחס הסיכון 1.4 [רווח בר-סמך 95%: 1.36-1.44]) ומדד אפגר בציון הנמוך מ-4, חמש דקות לאחר הלידה (1.1% לעומת 0.9%, יחס הסיכון 1.28 [רווח בר-סמך 95%: 1.13-1.45]).
מקור:
Corsi D.J et al (2019). JAMA. 2019;322(2):145-152;