סוכרת סוג 1 15.05.2019

גורמי סיכון למחלה סוכרתית של הרשתית בחולי סוכרת סוג 1

ממוצע גבוה של HbA1C היווה את גורם הסיכון החזק ביותר להתקדמות מחלת רשתית הקשורה לסוכרת, כמו גם לחץ דם דיאסטולי מוגבר ושיעור הפרשת אלבומין

במחקר זה ראו החוקרים שערך ממוצע גבוה יותר של HbA1C היווה את גורם הסיכון הכי חזק להתקדמות מחלת רשתית הקשורה לסוכרת. למרות שהשליטה ברמות הסוכר היא חשובה, גם לחץ דם דיאסטולי מוגבר ושיעור הפרשת אלבומין (Albumin Excretion Rate – AER) היו גורמים הניתנים לשינוי שקשורים בהיארעות תחלואה ברשתית.

המחקר Diabetes Control and Complications - DCCT - הראה שטיפול מאומץ בסוכרת הוריד את ההיארעות וההתקדמות של מחלת רשתית בסוכרת סוג 1 (Diabetic Retinopathy) בהשוואה לטיפול המקובל.

מעקב אחרי מטופלי המחקר The Epidemiology of Diabetes Interventions and Complications - EDIC הדגים יתרונות אלה באופן עקבי. בנוסף לשליטה בערכי הסוכר, החוקרים החליטו לבחון גורמי סיכון נוספים, נשלטים או לא, מ–30 שנות מעקב בשני המחקרים הנ"ל.

התוצאים שנבדקו היו Proliferative Diabetic Retinopathy – PDR, בצקת משמעותית במקולה (Clinically Significant macular edema – CSME) וצורך בניתוח עיני. השרידות הוערכה בעזרת עקומות ע"ש קפלן-מאייר. נעשה שימוש במודל COX לחישוב סיכונים בשביל להעריך את היחס בין גורמי סיכון שונים והסיכון לרטינופתיה. בנוסף נעשה שימוש במודלים רבי-משתנים.

היסכון לתחלואה עינית ל-1,000 שנות אדם עמד על 12 מקרים ב–PDR,י14.5 מקרים עבור CSME ו-7.6 מקרים שנזדקקו לניתוחים עיניים. בקירוב, 65%, 60% ו-70% מהטופלים, בהתאמה, לא חוו אף אחד מהסיבוכים המוזכרים.

הסיכון הגדול ביותר עבור PDR, לפי סדר סבירות יורד, היה ערך HbA1C ממוצע, משך התחלואה בסוכרת מסוג 1, ערך מוגבר של Albumin Excretion Rate ולחץ דם דיאסטולי ממוצע מוגבר.

עבור CSME, גורמי הסיכון, לפי סדר סבירות יורד, היו ערך HbA1C, משך תחלואה בסוכרת, גיל ולחץ דם דיאסטולי ממוצע מוגבר. עבור ניתוחים עיניים, גורמי הסיכון, לפי סדר סבירות יורד, היו ערך HbA1C, גיל ומשך תחלואה בסוכרת.

מקור: 

Hainsworth D.P et al (2019). Diabetes Care 2019 May; 42(5): 875-882;

נושאים קשורים:  מחקרים,  סוכרת סוג 1,  תחלואה עינית,  מעקב ארוך טווח
תגובות